סדרה של חרקים זעירים בדרך כלל. אורך גופם 0.5-10 מ"מ, הם חסרי כנפיים. רובם טפילים חיצוניים של עופות, מיעוטם של יונקים. ידועים כ-3,000 מינים.
העיניים המורכבות מנוונות, העיניות חסרות. המחושבים הקצרים הם בני 3-5 פרקים. גפי-הפה נושכות-לועסות. הגוף פחוס.
בפיסות הרגליים – פרק אחד או שניים; הן מצויידות בציפורן יחידה או בזוג ציפורניים. ההתפתחות היא בדרך של גלגול חסר.
רוב המינים ניזונים בקטעי נוצות, בשערות או בקשקשי אפידרמיס. יש מינים הניזונים בחלב, אלה חודרים לזקיקי השער של הפונדקאי. מינים אחרים ניזונים בדם המזדמן בפצעי העור של הפונדקאים. מינים רבים קודחים נקבים דרך קנה הנוצה כדי למצוץ דם; אחרים פועצים את עור הפונדקאי לאותה תכלית. מינים רבים מגלים קשר סימביוטי אל החיידקים המתרכזים בתאים מיוחדים המצויים בגוף השומן של החרק. אצל הנקבות נמצאים החיידקים גם בשחליות; שם הם מדביקים את הביצים. החיידקים מספקים חומרי מזון, כנראה בעיקר ויטמינים מקבוצת B. ויטמינים אלה דרושים לכינים הלועסות, שמזונן חדגוני מאד. כינים שהורחקו מהן החיידקים מתות כעבור זמן קצר.
אפשר לראות כינים לועסות מתרוצצות בין נוצות של תרנגולות. גופן הפחוס מאפשר להן להחליק בקלות על פני העור. כושר תנועתן טוב. רמות מסוגלות לרוץ אחורה בזריזות לא פחותה מאשר קדימה. בהתקרר גוף התרנגולת לאחר השחיטה גוברת התרוצצותן, ואז הן עלולות לטפס גם על בני אדם המחזיקים בתרנגולות, שכן חום הגוף מושך אותן. תופעה זו מטרידה למדי, אך הכינים נעלמות כעבור זמן קצר, מפני שאינן מסוגלות להתקיים מחוץ לפונדקאי המיוחד שלהן. מחזור חייהן של הכינים הלועסות עובר עליהן כשהן צמודות לפונדקאי, לכן ידוע מעט על הביולוגיה שלהן, כי רק במקרים מועטים הצליחו לגדלן שלא על גבי הפונדקאי.
הביצים מודבקות לנוצות או לשערות ומכוסות בכיפה. הזחל בוקע לאחר 3-5 ימים. כעבור שעות אחדות הוא מתחיל לאכול; אחרי 3 התנשלויות הוא הופך לבוגר. אצל בנות המין קוססת היונים, נמשכת כל דרגה משלוש הדרגות כ-7 ימים. הנקבות לרוב גדולות מן הזכרים, במינים רבים לא נמצאו עדיין זכרים כלל. מניחים כי מינים אלה מתרבים ברביית בתולים.
הטיפול שלנו!
כיום הפסוקאים נחשבים לחרק הבעייתי ביותר להדברה אנחנו פועלים מולו בכמה דרכים יחד שהם ריסוס על כל קירות הבית ערפול חם ובמידת הצורך אם ניתן איוד בגז.